גירנון ואח' נ' ביסקול בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה, ההליך

1.עניינה של התביעה פיצויים בגין תאונה מיום 8.3.06. לגירסת התובעת בכתב התביעה- עת ירדה מרכב אשר הסיע את עובדי הנתבעת 1 ליום כיף במסגרת יום האישה הבינ"ל, נתפסה רגלה בחגורת הבטיחות, היא נפלה ונחבלה (להלן: "התאונה").

2.התביעה הוגשה בשתי עילות: עילה פלת"דית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"), כנגד המבקשת- שהייתה אז מעסיקתם של התובעת שול מי שלכאורה נהג ברכב הרלבנטי וכנגד הנתבעת 2, אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב נשוא התביעה.

לחלופין- מיוחסת למבקשת חבות לפיצוי התובעת בעילה נזיקית, מכוח פקודת הנזיקין, היה ויקבע שאין מדובר ב'תאונת דרכים' כהגדרתה בחוק. הנתבעת 2- היתה במועד התאונה מבטחת המבקשת במסגרת פוליסת חבות מעבידים.

בקליפת אגוז, הנתבעות מכחישות את נסיבות התאונה המפורטות בסעיף 1 לעיל. נתבעת 1- המבקשת, סבורה כי דין התביעה כנגדה להדחות בין היתר מפאת חוסר מהימנות ו/או בשל כלל יחוד העילה ככל שהתרחשה שאז מדובר בתאונת דרכים ואילו נתבעת 2- ועוד.

3.לפני בקשת הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת") לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, לפי תקנה 519 לתקסד"א.

תמצית טענות הצדדים לצורך הבקשה

4.במסגרת הבקשה דנן- טוענת המבקשת, בין היתר, כי התובעת נתנה מס' גרסאות לאירוע, בהזדמנויות שונות וכי על כן על התביעה להדחות כאמור מחמת העדר מהימנות. המבקשת טוענת עוד כי היה על התובעת לצרף את נהג הרכב כנתבע, כי הפרטים שנמסרו על ידה בענין זה מספיקים וכי לא היה מקום לצרפה כנתבעת רק בשל העובדה כי הייתה במועד התאונה מעסיקתה של התובעת. בנוסף- מפנה המבקשת לכלל יחוד העילה הקבוע בסעיף 8(א) לחוק, מכוחו לא ניתן לתבוע לחלופין בעילה נזיקית, מקום שמוגשת תביעה בעילה פלת"דית.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי בתצהירי עדות הראשית שהוגשו ע"י התובעת תואר מצבה הכלכלי הקשה וכי אינה עובדת כיום, ומכאן החשש כי ככל שהתביעה תדחה- לא תוכל הנתבעת לגבות חזרה את הוצאותיה הרבות.

4. התובעת- מנגד, הסבירה כי הגם שהתביעה הוגשה מכוח חוק הפלת"ד, הרי שבאם יקבע כי אינה מהווה 'תאונת דרכים' על פיו החוק, יש לחייב את המבקשת בעילה על פי פקודת הנזיקין. התובעת גורסת כי המבקשת, שהייתה אז כאמור מעסיקתה- שכנעה אותה לתאר נסיבות פגיעה שונות מאשר התרחש, כנגד הבטחה שכאשר תחלים תוחזר לעבודתה. לאחר שהמבקשת הפרה את הבטחתה- הוגשה בקשה לתיקון הגרסה במל"ל, אשר חקר את האירוע, את עובדי המבקשת שתיארו את אירוע הנפילה מהרכב, והכיר בתאונה שארעה כתאונת עבודה. התובעת אף מפנה לכך שמאחר וקיימת קביעת המל"ל בדבר נכותה הרפואית, הרי שבכל הנוגע לעילה הפלת"דית- מדובר בקביעה על פי דין. משכך- לא נתבקש על ידה מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. לבקשת הנתבעת 2 (שכפרה בסיווג התאונה כתאונת דרכים על פי החוק) מונו מומחים רפואיים לבחינת נכויותיה שאינן קשורות בתאונה והמימון הוטל רק על כתפיה של הנ"ל. עוד מציינת התובעת כי המבקשת הסתירה ממנה את פרטיו המלאים של הנהג, לא מסרה אותם עד כה ועל כן נמנע ממנה לצרפו כנתבע והיא נאלצה לצרפו כנתבעת גם בעילה פלת"דית.

מוסיפה התובעת וטוענת כי אין די במצבה הכלכלי כדי למנוע ממנה לנהל את התיק או כדי להצדיק הצבת מחסום של ערובה כספית שימנע ממנה לברר את תביעתה.

התובעת מבהירה כי תסכים למחיקת המבקשת, בכפוף לכך שהנתבעת 2 תכיר בגרסת התובעת שפרטיה בכתב התביעה, תסיר את הכחשתה כי האירוע מהווה 'תאונת דרכים' כהגדרתה בחוק ותודה בקיומו של כיסוי הביטוחי וכן בכפוף לכך שהנתבעת 1 תמסור את פרטיו המלאים של נהג הרכב.

דיון והכרעה

5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים- מצאתי כי בנסיבות הענין- דין התביעה להדחות.

זאת מנימוקי התגובה, שכדי לא להאריך, לא אחזור עליהם בפרוטרוט, אסתפק בהפניה לעיקר דברים שצוינו לעיל ואוסיף ואחדד להלן.

6."...עוניו של תובע-יחיד לעולם לא יהיה שיקול לחייבו בערובה להוצאות הנתבע." (ראו בדברי כב' השופט זילברטל בבש"א (מחוזי י-ם) 5922/01 (ת.א. 2573/01) מוזס נ' לוי רמות עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ (10.5.01)).

ודוק. נקבע לא אחת, כי זכות הגישה לערכאות עומדת לכל אדם בלא קשר ליכולתו הכלכלית ונתונה גם למעוטי היכולת, אשר אין ברשותם אמצעים כלכליים למימון הוצאות ההתדיינות המשפטית (רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל (18.10.07)). על מנת למנוע מצב שבו הגישה לבית המשפט תתאפשר רק לבעלי אמצעים, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בגדרי תקנה 519 במתינות ובאופן זהיר, כנזכר (רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל (31.1.10)).

בשולי הדברים- לא הובאה ראיה כי אין בידי התובעת אמצעי מימון כלשהם, ישירים, עקיפים, ממקורות חיצוניים או צ"ג לצורך הליך זה ו/או שמהם תוכל המבקשת להפרע מהוצאותיה, ככל יפסקו כאלה לטובתה בסופו של יום. יש לזכור גם כי נקבעה לה נכות משמעותית ע"י המל"ל נ"ע, ונ"כ, היא זכאית לכספים ואף היוונה את ק. המל"ל נ"ע (ראו בחוו"ד אקטואריות שצורפו לתחשיב הנתבעת 2).

7. אין לבוא בטרוניה עם התובעת, אשר –הגם שאף לגישתה נסיבות הפציעה המתוארות בכתב התביעה (ולעיל) מקימות זכות תביעה בעילה פלת"דית, חוששת ליפול בין הכסאות, לנוכח עמדת הנתבעות.